קבלת האר"י, ירושלים תשס"ח

שאלה אחת, קצרה ופשוטה, עומדת ביסוד הספר: מה אמר האר"י? הווי אומר, מהי שיטתו של האר"י בקבלה כפי שהוא עצמו כתבה וכפי שהוא עצמו לימדה.
בשער הראשון תיארנו את דרכי הכתיבה, העריכה וההעתקה של כתבי האר"י ותלמידיו.
בשער השני ביררנו מה הם החיבורים שכתב האר"י עצמו עוד בהיותו במצרים, ומה הם החיבורים שכתבו התלמידים היושבים לפניו בצפת.
חיבורים אלו נערכו ונעתקו במשך מאתיים שנה בכתבי יד רבים. בשער השלישי תיארנו את העריכות שנעשו עד שנת ש"פ, ובהמשכו של השער השלישי תיארנו את העריכות שנעשו לאחר שנת ש"פ. בשער זה רשמנו מאות כתבי יד ועשרות דפוסים. אלה הם המקורות החשובים ביותר בקבלת האר"י, ואותם ביררנו מתוך אלפי כתבי יד שהיו לנגד עינינו. כתבי היד והדפוסים שביררנו ורשמנו הנה מייצגים נאמנה את כל כתבי היד שראינו, והם מתארים נכונה את כלל העריכות וההעתקות שנעשו לאוסף העצום שנקרא 'כתבי האר"י'.
על פי כל האמור בשער השלישי סיכמנו בשער הרביעי ובשער החמישי את מלאכת הסידור והעריכה של כתבי האר"י ותלמידיו, ותיארנו כיצד נתגלגלו חיבורים מעורך לעורך ומארץ לארץ וכיצד שינו את שמותיהם ואת צורותיהם במהלך הזמנים והמקומות. על פי כל אלה תיארנו ורשמנו את החיבורים היסודיים − החיבורים המקוריים שיצאו מתחת ידיהם של האר"י עצמו ושל תלמידיו היושבים לפניו.
אחרי שביררנו מה הם החיבורים היסודיים המשכנו ללמוד ולברר מהו מהלך ההאצלה המיוחד לקבלת האר"י.
בשער השישי הוכחנו כי תחילה כתב האר"י את הפירושים על ספר הזוהר ואחר הורה את הדרושים על סדר האצילות, וכי את העיקרים המיוחדים לשיטתו בקבלה כבר כתב בפירושים על ספר הזוהר. על פי סדר זה של זמנים חילקנו את החיבורים היסודיים לשלוש חטיבות. חלוקה זו מתווה את הסדר הנכון ללימוד קבלת האר"י והיא מסלקת סתירות רבות בין דרושיה.
בשער השביעי בחנו את כל חיבוריהם של תלמידי האר"י ומצאנו כי בסגנונות אחדים נכתבו. יש בהם שיעורים, שבהם כתבו התלמידים את הדרושים אשר שמעו מרבם כפי ששמעו אותם מפיו; יש בהם סיכומים, שבהם אגדו התלמידים דרושים אחדים לסדר האצלה אחד ורצוף; ויש בהם חידושים, שבהם הוסיפו התלמידים דברים חדשים משלהם על פי הדרושים ששמעו וקיבלו מרבם.
בשער השמיני ניגשנו אל מהלך ההאצלה שהורה האר"י ולמדנו את תוכנו. הלכנו בעקבות האר"י עצמו, וביקשנו תחילה את הבנת עולם האצילות ואחר את הבנת הצמצום והנאצלים שמעל לעולם האצילות. תחילה עיינו בפירושים ובמאמרים שכתב האר"י עצמו ואחר עיינו בדרושים שהוא הורה לתלמידיו, ובכל אלה מצאנו שתי בחינות שלמות במהלך ההאצלה. כל אחת מהן מלמדת את סדר ההאצלה כולו מראשו לסופו על פי דרכה שלה − בחינה אחת מלמדת סדר של רחמים ודינים, ובחינה שנייה מלמדת סדר של אורות וכלים. שתי בחינות אלו מבארות גם את תכליתה ואת משמעותה של ההאצלה. הבחינה האחת מבארת את האצלתו של שפע החיות והברכה, והבחינה השנייה מבארת את האצלתו של אור העצמות; הבחינה האחת מבקשת את המשכת השפע, והבחינה השנייה מבקשת את התגלות האור.
בשער התשיעי המשכנו לפרש את שתי בחינותיה של קבלת האר"י − בחינת המשכת השפע מפרשת את הספירות ככוחות, ובחינת התגלות האור מפרשת את הספירות כלבושים.
בשער העשירי תיארנו את התבנית המשותפת לשתי הבחינות, ומצאנו כי התוספת וההתחדשות הן עיקריה של קבלת האר"י. אין היא מבקשת רק את איחוד הספירות אלא גם את השלמת חסרונותיהן, והיא מורה כי פעולת התיקון איננה מסתפקת בהשבת היש לקדמותו אלא מבקשת הוספה מתמדת של יש חדש.
עוד הוספנו רשימת אישים − המקובלים שכתבו וערכו והעתיקו את כתבי האר"י; ארבעים כתיבות יד של הכותבים, העורכים והמעתיקים; מהדורות לדוגמה של חיבורי האר"י עצמו ותלמידיו; והערות ארוכות.