קבלת הראי"ה, ירושלים תשע"ח
ספר קבלת הראי"ה יצא לאור בשנת תשע"ח, ובו ביארנו את שיטתו המיוחדת בקבלה.
הראי"ה כתב בשפת הכינויים של המקובלים. מילים נשגבות ומרוממות שאנו קוראים בכתביו אינן אלא כינויים ידועים ומוכרים מכתבי המקובלים. הראי"ה כותב על 'המרחב האלהי' והוא מתכוון לאצילות האלוהית, על 'האידיאליות הכללית של התפארת האלהית' והוא מתכוון לספירת תפארת, על 'מסך נפרס' בין 'האורה הכללית' ובין 'העולם החשוך' וכוונתו למסך הנפרס בין האצילות ובין עולם העשייה, על 'ההתגבלות המרושמה' וכוונתו לרשימו הנותן גבול ומידה לאור האין סופי. ידיעת שפת הכינויים הכרחית להבנה ברורה של דברי הראי"ה, והיא מלמדת כי לשונו מדויקת ומדוקדקת ואין בה מלים מיותרות לתפארת המליצה, וכי פסקאותיו מצטרפות לתיאור שלם של מהלך ההאצלה כולו.
השער הראשון מתאר את דרכו ואת שיטתו של הראי"ה בכתיבת קבלה − אימתי החל לכתוב רזי תורה, כיצד כתבם ומה היתה מגמתו בכתיבתם. המשכו של השער הראשון עוסק בהבדל שבין כתיבת הראי"ה עד שנת תרס"ד ובין כתיבתו לאחריה. עד עלותו לארץ ישראל, בשנת תרס"ד, הוא כתב מאמרים על פי דרכם של הראשונים ההולכים בדרכי הפילוסופיה. רק לאחר עלותו ארצה החל לכתוב מאמרים, פנקסים וקבצים על פי דרכם של המקובלים הראשונים והאחרונים, ובהם פרש את הגיוניו ורעיוניו על אלוהים, אדם, ישראל ועולם.
המשכו של השער הראשון מתאר גם הוא את שיטתו המיוחדת של הראי"ה בלימוד הקבלה. הוא יודע כי רק חכמת הקבלה תוכל להילחם בכפירה המתחדשת בזמנו ולהודיע מהי 'היהדות המקורית'. על כן הוא קורא ללימוד קבלה בעומק ובעיון, וקובע כי 'כעת הזמן מחייב' ללמוד קבלה וכי העיסוק ב'רזי תורה נעשה בדור האחרון הכרח גמור לקיום היהדות'.
השער השני מביא את דברי הראי"ה כי ספירות האצילות הן האידיאלים האלוהיים, והוא הולך ומפרט את סדר הדרגת הספירות כסדר הדרגתם של האידיאלים האלוהיים.
השער השלישי מביא את דברי הראי"ה כי הספירות הן החיים האלוהיים ומקורות שפע החיים הנמשך ובא לעולמנו, והוא הולך ומפרט את סדר המשכת החיים מהספירות העליונות אל הספירות התחתונות באצילות, ומהן אל עולמנו.
השער הרביעי מביא את דברי הראי"ה כי הספירות הן המרחבים והמרומים האלוהיים, והוא הולך ומפרט את סדר הופעת ההכרות והידיעות האלוהיות ממרחבי האצילות אל מצרי עולמנו.
השער השלישי והרביעי (המשך) משלים את תוכנם של שני השערים הקודמים, השער השלישי והשער הרביעי, בפסקאות שתוכנן משותף לשני השערים גם יחד. הוא פותח בביאור הכוח האלוהי הניתן לרצונו של האדם-הצדיק, ממשיך בביאור עבודת האדם-הצדיק ואחריותו המוסרית להוויה כולה, ואחר הוא מתאר את הדבקות, הקדושה, המנוחה והנחת שהאדם-הצדיק זוכה להן.
השער החמישי מביא את דברי הראי"ה על עניינו של עם ישראל. שני רצפים בשער זה: רצף אחד, מהות האומה. הרצף נפתח בתיאור ספירת מלכות כנשמת האומה הישראלית, והוא ממשיך בתיאור היחס בין ספירת תפארת כהארה האלוהית הכללית ובין ספירת מלכות כמהותה של האומה הישראלית.
רצף שני, האידיאות בישראל. הרצף ממשיך בסקירת שני התיאורים של האידיאות שנהגו בישראל, ואשר הראי"ה עצמו כתבם בשתי פסקאות שונות. האחד, סוקר את תולדות האידיאות בשלושה זמנים: חיי האומה בארצה, בגלותה ובשיבתה לארצה. השני, סוקר את תולדות האידיאות בשלושה זמנים: חיי האומה בבית ראשון, בבית שני ובשיבתה לארצה. שני תיאורים אלה מבארים יפה את המאמר 'למהלך האידיאות בישראל' − מקורותיו, מעשה עריכתו ומשמעותו.
• • •
הספר קבלת הראי"ה כולל ארבעה כרכים. ניתנה לי הרשות להביא כאן את שני הכרכים הראשונים. המעוניין בכל ארבעת הכרכים יוכל לרכוש אותם בהוצאת יד בן צבי.