ספר בנין אריאל, ירושלים תשמ"ז

מטרת ספר זה היא לבחון את דברי האריא"ל, הוא שמו של ר' יצחק לוריא ז"ל בדור ראשון, ולבארם באר היטב. הכול רגילים ללמוד וללמד את תורת האר"י על פי דרוש אדם קדמון, הוא הדרוש העומד בראש שער ההקדמות, בראש ספר אוצרות חיים וביסודו של ספר דרך עץ חיים. הצמצום העומד בתחילת דרוש זה הוא המוצא לכל העיונים בתורתו של האר"י, והכל בוחנים את דבריו לפי סדר ההאצלה הנשנה בדרוש זה. אלא שהאר"י אמר את דרוש אדם קדמון סמוך למיתתו, וברוב הדרושים שלימד לפני כן עסק רק בעולם האצילות והנובע ממנו. כבר בביאור ספרא דצניעותא הוא חלק על רבו הרמ"ק ועל דרכו, ודבריו בביאור זה הם היסוד לכל הדרושים שאמר אחר כך וכל אלה באו רק לשכלל את שלימד בראשונה. יתר על כן, בביאור ספרא דצניעותא ביאר האר"י את משמעות סדר ההאצלה שהוא לימד, ואילו בדרושים שלימד אחר כך הוא עסק בעיקר בסדר ההאצלה עצמו ולא במשמעותו. על כן היסוד להבנת דברי האר"י הוא ביאור ספרא דצניעותא, ורק אחרי מיצוי תוכנו של ביאור זה ושל הדרושים שהאר"י כתב ואמר לתלמידיו אחריו אפשר לעיין בדרוש אדם קדמון ולהבין את שנאמר בו.
הכל יודעים כי הביאורים והדרושים שלימד האר"י, מביאור ספרא דצניעותא שנכתב במצרים ועד דרוש אדם קדמון שנאמר בסוף ימיו בצפת, חולקים זה על זה בכללים ובפרטים רבים. מחלוקות אלה נובעות מדרך לימודו של האר"י, שהיה מלמד וחוזר ומלמד ומפרט ומוסיף ומשכלל את דבריו תמיד, ועל כן הדעות השונות שבדרושיו נובעות מאמירתן בזמנים שונים. קיבצנו את דרושי האר"י לשמועות, וסידרנו את השמועות לפי תוכנן וסמיכות דבריהן זו לזו, מן הראשונה שכתבה האר"י בעצמו ועד האחרונה שאמרה לפני מותו. על פי סדר השמועות יכולים אנו לתאר את דברי האר"י כפי שנכתבו וכפי שנאמרו על ידו ולבאר את משמעותם באר היטב.
כל זאת צריכים אנו לעשות בכל כתבי האר"י, כלומר באלה שכתב הוא עצמו ובאלה שכתבו תלמידיו, אך בספר זה הגבלנו את בירור הכתבים ולימוד השמועות לכתיבות האר"י ולכתיבות ר' חיים ויטל בלבד.
השער הראשון, שער הכתיבות, מציג את החיבורים שכתב האר"י עצמו ואת החיבורים שכתב ר' חיים ויטל. בדקנו את כל הדפוסים ולמעלה מאלף כתבי יד, ומאלה בחרנו את החיבורים המקוריים שכתבו הם ואת העריכות היסודיות שנעשו להם, את נוסחיהם הראשוניים ואת כתבי היד הקדומים ביותר, ואותם הצגנו הנה.
לכל חיבור מחיבורי האר"י ור' חיים ויטל ביררנו עריכה אחת מייצגת מתוך העריכות האחדות שנעשו לו, ועל פיהן בחנו את חיבורי האר"י ור' חיים ויטל בשער השני, הוא שער המקורות. בשער זה הבחנו בין החיבורים שמוסרים את דברי האר"י כפי שהוא אמרם ובין החיבורים שמביאים את דבריו ואת דברי תלמידיו גם יחד. בררנו את הראשונים מן האחרונים ואותם סידרנו בשער השלישי, הוא שער השמועות. בשער זה סידרנו את דברי האר"י מן השמועה הראשונה שכתבה בעצמו ועד השמועה האחרונה שאמרה לפני מותו. בשער זה רשמנו את דרושיה וביארנו את תכניה ואת חידושיה של כל שמועה ושמועה, והסקנו את כל העולה מסדר השמועות להבנת תורת האר"י.
בשמועה הראשונה נכללים החיבורים שכתב האר"י עצמו. יסודה הוא ביאור ספרא דצניעותא, שהאר"י כתבו עוד בהיותו במצרים לפני שנת ש"ל.
בשמועה השניה, ובבאות אחריה, נכללים דרושים שלימד האר"י בצפת וכתב ר' חיים ויטל. עיקריה של השמועה השנייה הם ביאור אדרא זוטא וביאור זוהר ח"ב רנד ע"ב. השמועה השלישית ממשיכה את דברי קודמתה.
השמועה הרביעית מלמדת את סדר המשכת המוחין, ועיקריה הם דרוש בעולם האצילות ודרושי ז"א, דרושים יד-טז. השמועה החמישית מוסיפה ללמד על המשכת המוחין, ועיקריה הם דרושי ז"א, דרושים ו-יג. אליהם נסמכים דרושים אחדים שמתאימים זה לזה ומצטרפים לסדר כוונות שלם.
השמועות השישית, השביעית והשמינית מתחילות ללמד על אשר למעלה מן האצילות. שמועות אלו הן פתיחה לשמועה התשיעית, היא השמועה האחרונה שעיקריה הם דרושי אדם קדמון.
במוצא השער נבאר את כלל סדר ההאצלה וההנהגה שלימד האר"י בכל תשע השמועות, ואת משמעותו של כל פרצוף וכל נאצל בסדר ההאצלה וההנהגה.
בשער הרביעי, שער הסוגיות, סידרנו את כל הביאורים שביאר ר' חיים ויטל את דברי רבו ואת כל החידושים שהוסיף עליהם באותם חיבורים שבהם נכתבו דברי הרב ודברי התלמיד גם יחד, כפי שנתברר בשער המקורות. בסוף הספר יובאו מפתחות מפורטים.