בימים אלו, כסלו תשפ"ו, תמה ונשלמה כתיבתו של הספר קבלת הגר"א. בספר זה ביארנו את שיטתו של הגר"א בקבלה − שיטה שלמה, מיוחדת ושונה מכל השיטות שהילכו בהן המקובלים הראשונים והאחרונים. הספר כולל שלושה כרכים, והוא מלמד את מהלך האצילות על פי שיטתו של הגר"א − מהלך ההתגלות של הדברים האלוהיים.
ספר קבלת הגר"א יוצא לאור באתר זה. הוא מופיע כאן חינם אין כסף, לקיים דברי חכמים, מה אני בחינם אף אתם בחינם. כיוון שניתנה רשות למחבר שוב אינו מבחין, ואל הספר קבלת הגר"א אנו מצרפים גם את הספרים שהוצאנו לאור בשנים הקודמות על שיטותיהם של המקובלים האחרונים. עוד הוספנו מהדורות שהכנו לכתבי יד ומאמרים שכתבנו על נושאים בקבלה האחרונה. כל אלו מובאים כאן חינם אין כסף, להגדיל תורה ולהאדירה.

• • •

קבלת האר"י פתחה שער חדש בחכמת הקבלה. האר"י פירש מחדש את ספר הזוהר, וחידש עיקרים רבים במהלך ההאצלה. צמצום אור אין סוף, תוהו ותיקון, המשכת מוחין  − אלה הם אחדים מיסודותיו של מהלך ההאצלה שהוא לימד. עוד חידש האר"י סדר שלם של כוונות התפילה לכל השנה, פירושי פסוקים ומאמרי חז"ל, כוונות המצוות וסדרי גלגולים.
תחילתה של קבלת האר"י בפירושים שכתב האר"י עצמו בהיותו במצרים, והמשכה בדרושים שהורה לתלמידיו בצפת.
מהלך ההאצלה שלימד האר"י היה ליסודה של חכמת הקבלה בדורות האחרונים. המקובלים האחרונים קיבלו את מהלך ההאצלה ואת סדרי הכוונות שהורה האר"י, והשתדלו לפרשם. אחדים קיבלו את דבריו כפשוטם, ועסקו ביישוב סתירות בין דרושים שונים שלימד, ואחדים ביקשו את משמעות דבריו ואת תכליתו של מהלך ההאצלה −  הנמשל של המשל שהוא לימד. אחדים חלקו על דברי האר"י והלכו בדרכים חדשות, אבל גם מהלך האצילות שהם לימדו נבנה על יסודותיה של קבלת האר"י − צמצום אור אין סוף, תוהו ותיקון והמשכת המוחין.
נפלגו המקובלים האחרונים איש איש לשיטתו ולדרכו, ואנו נבקש להלך אחריהם ולצאת בעקבותיהם ולהבין את אשר בין שיטי חיבוריהם ואת אשר בין שיטותיהם בביאור מהלך האצילות.

שיטתו של האר"י נתבארה בספר בנין אריאל, שיצא לאור בשנת תשמ"ז. בספר זה הנחנו את החיבורים שכתב האר"י בעצמו בעודו במצרים כיסוד שיטתו בקבלה, ועליהם הנחנו את הדרושים שהוא הורה לר' חיים ויטל בצפת. את כל אלה חילקנו לתשע שמועות, מן הראשונה שבה פירש האר"י מאמרים בספר הזוהר ועד האחרונה שבה לימד על הצמצום ועל אדם קדמון שלפני האצילות, ואת מהלכיהן ביארנו בפרוטרוט. לחיבורים שר' חיים ויטל כתב בהם את אשר חידש בעקבות הדרושים ששמע קראנו סוגיות, ואף את תוכנן כתבנו בפרוטרוט. על פי כל אלה העלינו כי בחיבורים שכתב במצרים לימד האר"י כי תכליתו של מהלך האצילות הוא המשכה של שפע חיים, ברכה, קדושה וחירות.

בשנת תשס"ח הוצאנו לאור את הספר קבלת האר"י, בשלושה כרכים. בספר זה תיארנו את החיבורים שכתב האר"י עצמו ואת כל החיבורים שכתבו כל תלמידיו היושבים לפניו בצפת. אחר תיארנו את כל העריכות שנעשו לחיבורים אלה במשך מאתיים שנה, על פי ההעתקות הרבות בכתבי היד שהוכנו בכל תפוצות ישראל. את תשע השמועות שכתבנו בספר בנין אריאל צמצמנו וקיבצנו בספר קבלת האר"י לשלוש חטיבות. הוספנו ובחנו את מהלך ההאצלה שלימד האר"י ומצאנו בו שתי בחינות. האחת, מלמדת סדר של רחמים ודינים, ימין ושמאל, הופעה של מוחין פנימיים. השנייה, מלמדת סדר של אור וכלי, עליון ותחתון, הופעה של מוחין מקיפים. שתי בחינות אלו מודיעות את תכליתו של מהלך האצילות − המשכת שפע החיות על פי הבחינה הראשונה, והתגלות אור העצמות על פי הבחינה השנייה.

שיטתו של רמח"ל נתבארה בספר זוהר רמח"ל, שיצא לאור בשנת תשנ"ז. כתיבתו נפלגה לשתי תקופות. בראשונה, עד סוף שנת ת"ץ, ביאר כי בראש ההאצלה נמצאים קו ושורש הדין, ומשמעותו של מהלך האצילות היא הנהגה אחת − דרך הגמול. בשנייה, משנת תצ"א ואילך, ביאר כי בראש ההאצלה נמצאים קו ורשימו, ומשמעותו של מהלך האצילות היא שתי הנהגות − הנהגת הייחוד והנהגת הטוב והרע, הנקראות גם הנהגת הממשלה הגמורה והנהגת המשפט.

מעט מן המעט משיטתו של הבעש"ט נתבארה בטיוטה קצרה. הבעש"ט הורה סדר אצילות חדש, סדר שלא נודע בכתבי המקובלים. מסדר אצילות זה הוא גזר את צורתה ואת דרכה של עבודת האדם. מורי החסידות הלכו בדרכו של הבעש"ט, ואת סדר האצילות ואת עבודת האדם שהוא הורה הם לימדו וחזרו ולימדו בתוספת רבה. הם הלכו בשבילים אחדים ובנתיבים שונים, ובכל אלה שמרו על דרכו היסודית של ר' ישראל בעל שם טוב. ספר שלם צריך לבאר בו את שיטת החסידות − ממעיינה עד לנחליה ועד לפלגיה. ספר זה נמצא מטויט, ועוד רבה וארוכה המלאכה. מעט מן המעט נציג כאן, וה' ית' יעזרנו לברך על המוגמר.

שיטתו של הגר"א מתבארת בספר קבלת הגר"א, היוצא לאור עתה. בספר זה ביארנו כי שיטתו של הגר"א בקבלה היא שיטה שלמה, מיוחדת ושונה מכל השיטות שהילכו בהן המקובלים הראשונים והאחרונים. הספר כולל שלושה כרכים, והוא מלמד את מהלך האצילות על פי שיטתו של הגר"א − מהלך ההתגלות של הדברים האלוהיים. הגר"א לא הזכיר את המשכת השפע מן האצילות וגם לא את משיכת השפע על ידי האדם, ואת מהלך האצילות הוא העמיד על ההתגלות האלוהית לישראל. הוא מבחין בין שתי קומות באצילות − קומת השמים וקומת הארץ, וכן בין שתי קומות באדם − קומת הנשמה וקומת הנפש. עוד הוא מבאר את משך ימות עולם − מהלך של תוהו ותיקון, גלות וגאולה.

שיטתו של הראי"ה נתבארה בספר קבלת הראי"ה. הוא פירש כי ספירות האצילות הן האידיאלים האלוהיים − הדרכים שהקב"ה הולך בהן ואשר ראוי לו לאדם שילך בהן אף הוא. עוד פירש הראי"ה כי ספירות האצילות הן החיים האלוהיים והמרחבים אשר מוציאים את האדם ממצריו ומגבוליו. הראי"ה כתב בשפת כינויים, ובחיבוריו שזר כינויי מקובלים לספירות, לפרצופים ולמוחין. פסקאות בשמונה קבצים מצטרפות לפירוש שלם ומסודר למהלך האצילות שלימדו המקובלים הראשונים והאחרונים.

נמצאות כאן גם מהדורות של חיבורים שהיו בכתבי יד − קיצור סדר האצילות, ובו מהדורא בתרא של דרוש אדם קדמון בכתיבת ידו של ר' מנחם די לונזאנו, והמחזור לימים נוראים, שבגיליונותיו הוסיף רמח"ל כוונות ופירושים בעצם כתיבת ידו. עוד נוספו כאן מאמרים אחדים שכתבנו על נושאים בקבלה האחרונה, כגון: הערה מקדימה על האצילות, כתבי הרמ"ע מפאנו, מערכת השערים והעיקרים בספר נפש החיים, היסטוריה צורך גבוה, וקול התור − דור אחר דור.